פסק-דין בתיק תא"מ 25716-11-10

בפני תביעה לביצוע שיק כנגדה מעלה הנתבע (אחד ממסבי השיק החתום בגב השיק) טענת פירעון.

1.            הורתה של תביעה זו בתיק הוצאה לפועל אותו פתח התובע בינואר 2003 ובמסגרתו עתר לביצוע שיק בסך 6,700 ש"ח משוך ליום 10.6.02 (להלן: "השיק"). תיק ההוצאה לפועל נפתח נגד מושך השיק, סרי בוסמן, נגד הנפרע, אליעזר כהן (להלן: "כהן") ונגד הנתבע, כמי שחתימתו מופיעה בגב השיק.

2.            הליכי ההוצאה לפועל לביצוע השיק התנהלו במשך למעלה משבע שנים ובמהלכם, לטענת התובע, שילם כהן סכומים שונים על חשבון חובו בגין השיק. ביום 10.11.10 הגיש הנתבע התנגדות לביצוע השיק נגדו ובקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. בהחלטה מיום 20.12.10 ניתנה לנתבע רשות להתגונן, כנגד הפקדת 3,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

3.            הנתבע הינו יליד 17.12.1984 כך שבתחילת 2002, מועד משיכת השיק, היה כבן 17 שנה. לטענת הנתבע, נמשך השיק ונמסר במהלך 2002 לאדם בשם אריה חשן (להלן: "חשן"). חשן עסק בפריטת שיקים כנגד עמלה ובאמצעות השיק ניטלה הלוואה מחשן. הנתבע עצמו, כך לטענתו, נעתר לבקשת חבר וחתם בגב השיק כערב לפירעונו. מספר חודשים לאחר מכן, מוסיף וטוען הנתבע, פנה אליו חשן וטען כי השיק חולל ועליו לשלם את תמורתו. נוכח בקשה זו, גייס הנתבע כספים ובשלושה תשלומים העביר לחשן סך כולל של 9,000 ש"ח. בתחילת 2003 התברר לנתבע שננקטים הליכים לביצוע השיק ולפיכך פנה לחשן ושילם לו 1,500 ש"ח נוספים. בכך, טוען הנתבע, שולם החוב בגין השיק במלואו.

את גרסתו תמך הנתבע בתצהיר ובתצהיר אדם נוסף, רפאל אדיר (להלן: "רפאל") אשר טען כי היה עם הנתבע בעת שהנתבע שילם כספים לחשן במהלך 2002. הנתבע הגיש תצהיר נוסף של אימו, אך זו לא התייצבה להיחקר עליו.

4.            לטענת התובע, אין לו כל קשר לנתבע או למי מהמעורבים במשיכת או היסב השיק. לטענתו, פנה אליו חשן בבקשה לקבלת הלוואה וחשן מסר לו את השיק כנגד קבלת 6,500 ש"ח מהתובע.

את גרסתו, תמך התובע בתצהירו של חשן. לטענת חשן, באפריל 2002 או בסמוך לכך, הוא העמיד הלוואה לנתבע עצמו, אך כיוון שלא הכירו, דרש שכהן יחתום על השיק כערב וכך היה. הנתבע מסר לו את השיק לאחר שהן כהן והן הנתבע חתמו בגבו וכנגד זאת ניתן לנתבע סך של 6,500 ש"ח. לאחר מכן, מוסיף וטוען חשן, הוא נזקק לכספים ולכן מסר את השיק לתובע וקבל תמורתו 6,500 ש"ח. חשן מכחיש את טענות הנתבע בדבר תשלום כספים בגין השיק וטוען שהנתבע לא שילם לו מאומה.

5.            לדיון אשר נקבע התייצבו חשן, הנתבע ורפאל, אשר נחקרו על תצהיריהם. התובע עצמו לא התייצב כלל לדיון, לטענת פרקליטו עקב מחלה, ולמעשה לא התייצב ולו לאחד משלושת הדיונים שהתקיימו בתיק. עוד ראוי לציין כי הנתבע לא היה מיוצג. בתום החקירות סכמו הצדדים טיעוניהם בעל פה.

6.            בהתאם לסעיף 60 (א) בפקודת השטרות [נוסח חדש], שטר נפקע בפירעונו לידי האוחז בו. טענת ההגנה של הנתבע הינה למעשה טענה לפירעון השיק באמצעות העברת תשלומים לחשן, לטענת הנתבע בסך כולל של 11,000 ש"ח.

7.            נוכח טענה זו, עולה מאליה השאלה כיצד אפשר ותשלומים לחשן יהוו פירעון השיק, כאשר לא חשן הגיש את התביעה אלא התובע. דא עקא, שהתובע כלל לא טען זאת ולא כפר בנקודת המוצא לטיעוני הנתבע שלפיה אכן תשלום לחשן כמוהו כתשלום לתובע.

במהלך העדויות בפני, התברר שלא בכדי לא טען זאת התובע. במהלך עדות חשן הסתבר כי חשן כלל וכלל איננו צד ג', עד בלבד, אדם שאין לו קשר לתביעה זו לביצוע השיק. הסתבר, כי חשן עובד בעצמו במשרד פרקליטו של התובע, עו"ד דוד חשן שהוא גם אביו של חשן. עוד הסתבר כי היה זה חשן עצמו, אשר יצר קשר עם הנתבע בקשר עם בירור תביעה זו. חשן עצמו העיד כיצד התקשר אליו הנתבע לפני מספר חודשים, כדי לנסות להגיע להסכמה אשר תייתר את ההתדיינות. לא ניתן להסביר קשר זה של חשן לתביעה, זולת היותו ידו הארוכה של התובע עצמו, זה אשר פעל בשם התובע לפירעון השיק. אם כך, חשן איננו בגדר עד אובייקטיבי, כזה שאין לו עניין בתוצאות ההליך, אלא ידו הארוכה של התובע. תשלום לחשן כמוהו כתשלום לתובע עצמו, ותשלום לתובע עצמו משמעותו פירעון כשורה של השיק.

8.            לפיכך, ההכרעה במחלוקות מחייבת בחירה בין גרסת הנתבע מזה לגרסת חשן מזה, כאשר ברור שעל הנתבע, כמי שטוען לפירעון השיק, נטל ההוכחה. להלן העובדות שנתבררו ומאפשרות הכרעה בין שתי הגרסאות:

                      א.          ראשית, לא ניתן להתעלם מכך שהתובע עצמו נמנע ממתן עדות ונמנע מהתייצבות לדיון כלשהו, כאשר פרקליטו מצהיר במפורש שהוא מוותר על עדותו. היעדרות התובע צורמת במיוחד נוכח סתירות בולטות בין גרסתו הוא לגרסת חשן.

                       ב.          שנית, גרסת חשן אשר לנסיבות מסירת השיק לידיו תמוהות. חשן טוען שנעתר לבקשת כהן והעמיד הלוואה לנתבע כנגד השיק. קשה להבין נוכח גרסה זו, כיצד מבוצעת עסקה כזו כנגד שיק של פלוני בשם בוסמן סרי אותו חשן כלל לא מכיר, כנגד שיק שבכלל משוך לפקודת כהן שלשיטת חשן בסך הכל היה ערב לנתבע. גרסת הנתבע לפיה בסך הכל נעתר לבקשת חבר ובחוסר הבנה להשלכות חתימתו, ערב להלוואה שהעמיד חשן, סבירה יותר.

                       ג.          שלישית, טוען חשן בתצהירו כי הוא עצמו נזקק לכספים שלכן פנה לתובע. לא ברור כיצד מעמיד חשן הלוואות ובאותה נשימה טוען שהוא בעצמו נזקק להלוואות. ובכלל, לא ברור כיצד נוטל חשן הלוואה כנגד השיק בלא שהוא עצמו חתום בגב השיק.

                       ד.          רביעית, טוען חשן בתצהירו, כי כנגד השיק אותו העביר לתובע, הוא קיבל סך של 6,550 ש"ח (סעיף 10 לתצהיר חשן). בתצהיר אותו הגיש התובע, מאידך, נאמר כי כנגד השיק ניתן לחשן על ידו סך של 6,500 ש"ח בלבד, ולא כפי שטוען אריה חושן. בנוסף, בעדותו בכלל, העלה חשן גרסה שונה לחלוטין באשר לנסיבות העברת השיק לתובע. בעדותו, טען חשן, כי בכלל העביר את השיק לתובע שכן היה חייב לו כספים בגין עזרה שהעניק לו התובע בעבר. חשן לא ידע להסביר את הסתירה בין הגרסאות השונות.

                      ה.          חמישית, בעדותו טען חשן כי בכלל עסק באבטחת אנשים, וכלל לא עסק במתן הלוואות. לפי טענתו, בסך הכל התפתה לשתי עסקאות של מתן הלוואות, אשר שתיהן נכשלו. אם אכן כך, ואם אכן לא עסק חשן במתן הלוואות, לא ברור כיצד זה יפנו אליו הנתבע או אחרים לשם קבלת ההלוואה נשוא אותו שיק. הסבר לכך לא ניתן.

                       ו.          שישית, במהלך עדותו של חשן, לא ניתן היה להתעלם מכך שהתייחסותו לפירעון השיק ולטענות הנתבע, ביחס לכספים ששולמו מאז החלו הליכי ההוצאה לפועל נעשו בגוף ראשון ובניגוד לניסיון להציג עצמו כעד שאין לו עניין בתיק. כך התברר כי חשן מלין על כך שכהן התנער מאחריותו לשיק, כך התברר כי חשן חיפש את כהן כדי שיבוא להעיד, אך טען כי איבד עימו את הקשר, וכך גם ידע חשן להצהיר, בתצהירו, כי כהן שילם כספים על חשבון החוב בגין השיק.

הנסיבות אשר פורטו כאמור, אינן מאפשרות מתן אמון בגרסת חשן.